אתה זוכר את המגרש עם החול והזכוכיות
שערים מקרשים ונעליים בלי שרוכים
המאמן אמר לך שאתה קטן מדי
אז רצת כפול, ובלילות התאמנת לבד מול קיר
עכשיו היציע רועד
עשרים אלף קולות קוראים את השם
דקה תשעים, הכדור אצלך
כל השכונה עומדת על הרגליים
דקה תשעים, אין דרך חזרה
תבעט את כל השנים לרשת
אבא שלך עבד משמרות בנמל
קנה לך כדור במקום מעיל לחורף
הבנים מהקומה מעל צחקו על החלום
היום הם קונים כרטיס ומחכים בתור
עכשיו היציע רועד
עשרים אלף קולות קוראים את השם
דקה תשעים, הכדור אצלך
כל השכונה עומדת על הרגליים
דקה תשעים, אין דרך חזרה
תבעט את כל השנים לרשת
שקט
נשימה
רק אתה והשוער
והילד ההוא מהחול מסתכל עליך מהגדר
