שוב הקיץ בא, השמש זורחת,
רוח חמה נושבת, השמחה פורחת.
השדות נצבעו בגוונים חמים,
כמו שטיח זהב, מלאי חיים.
שדות של זהב, נוף עוצר נשימה,
הארץ שלנו, אהובה ויקרה.
כל עלה, כל פרח, סיפור ישן,
של חיים, של תקווה, של כאן.
זוכר את הילדות, ריצה בין התלמים,
צחוק מתגלגל, בלי דאגות, בלי פחדים.
הבטתי בשמיים, כחולים ורחבים,
והבנתי פתאום, אני בבית, בארץ האבות.
שדות של זהב, נוף עוצר נשימה,
הארץ שלנו, אהובה ויקרה.
כל עלה, כל פרח, סיפור ישן,
של חיים, של תקווה, של כאן.
והאקורדיון מנגן, מנגינה מתוקה,
זיכרונות עולים, כמו עננים בשמיים.
שדות של זהב, נוף עוצר נשימה,
הארץ שלנו, אהובה ויקרה.
כל עלה, כל פרח, סיפור ישן,
של חיים, של תקווה, של כאן.
